בפירש"י לפנינו לא כתוב כן אלא ה"ג לה משום כבוד להעביר לפני התיבה הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו תקנו לו זו לכבודו. משום אנצויי הדבר בא לידי מחלוקת אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה. ולפי גירסא זו של רש"י משמע דמאי טעמא ארישא קאי מאי טעמא המפטיר בנביא הוא הפורס על שמע ועובר לפני התיבה ולפי גי' רש"י הכתובה כאן בהרי"ף קאי מאי טעמא אסיפא מאי טעמא אם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו: