מ"ט דרבנן. פירש דמחייבי בחלה בתבואה שלא הביאה שליש ומפרש דגמר לחם לחם מפסח דדבר שהוא בא לידי חמץ ומצה חייב בחלה. ותבואה שלא הביאה שליש נמי הרי באים לידי מצה וחמץ. ור"א דפוטר שלא הביאה שליש היינו משום דילפינן תרומת גורן דצריך שיהא דוקא מן הגמור והיינו שהביאה שליש:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומקשי ולית לי' לר"א לחם. פירש וכי ר"א לא סבר דכל שהוא לחם לענין חמץ חייב בחלה:
ומשני אשכח תני בשם ר"א אינה חייבת בחלה ואינו יוצא י"ח בפסח. פי' דר"א סבר שאינו קרוי לחם ג"כ לענין חמץ ומצה שאינו בא לידי חימוץ. ואינו לחם כלל. ופליגי אם הוא נקרא חימוץ. והשתא לא צריכי כלל לתרומת גורן כן תרימו אותו דלהוי משמע דוקא שהביא שליש לחם שמעינן דלר"א אינו קרוי לחם אא"כ הביאו שליש שאינו בא לידי חימוץ. ומיבעי לי' לר"א מהו שיהא חייבין על לחם שלו משום חדש. פי' לר"א שאינו קרוי לחם לא לענין חמץ ולא לענין חלה אם נקרא לחם לענין חדש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f