ה"ג מתני' דלא כרשב"ג. פי' מתני' דקתני דלא בעינן אלא טעם דגן לחוד. ולא בעינן שיהא כשיעור מדגן בלא אורז אתיא דלא כרשב"ג דרשב"ג אומר כו' עד שיהא בה דגן כשיעור צ"ל דצריך שיהא מדגן לחוד כשיעור חלה:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג בין רבנן דהכא בין רבנן דתמן אמרין כו':
פתר לה במינים אחרים. פירש לבד מאורז אז בעינן גם כן רובה דגן אבל באורז לחוד לא בעינן אלא טעם דגן:
בגין ניתני דבתרה כו' ושלא במינו בנותן טעם. פי' קתני ה"נ נ"ט ובאמת צריך הכא ג"כ שיהא רובה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f