ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 3

אני ראיתי את שמעון בן כהנא שותה יין תרומה בעכו. פי' באותו מקום שהיא מא"י. ואמר שזה הובא. פי' התרומה:

מקליקה. פי' מחו"ל:

וגזרו עליו. פי' שלא ישתה כאן ושתם בספינה:

וה"ג א"ר בא בר מרי דר' חייא רובה היא. פי' הא דשתם בספינה אתיא כר' חייא רובה:

ברם לר' בא בר זבדי ואמרו ראינו תרומה יוצא מא"י לחו"ל. פי' והיאך הוציא הא הוא חייש שלא יאמרו כו'. ומשני נאמר לא ירד לעכו. פי' אותן הרואין שהוא שותה יאמרו שעדיין לא ירד לעכו אלא שהוא רוצה לירד לעכו דבספינה אין ניכר כ"כ אם הוא יורד מעכו או לעכו. והשתא מקשי איכן שתתו. פי' אם באותו צד שהוא מא"י או באותו צד שהוא מחו"ל. ואמר מן החוט ולחוץ פי' שהוא חו"ל. דאי תימא מן החוט ולפנים דהיינו במקום שהיא מא"י א"כ קשה יאמרו מביאין תרומה מחו"ל לארץ ומה הועילו שלא שתו בארץ כיון דהשתא נמי איכא למיחש. ומשני אפי' תימר מן החוט ולפנים. ואי קשיא יאמרו. לא חשו למראית עין בספינה. פי' כולי האי לא גזרו כיון דלא שכיח שישתה בספינה:

ואין בני אדם טועין לומר שמביאין תרומה מחו"ל לארץ. ט"ס וצ"ל א"ר בא בר מרי דר' חייא רובה היא ברם לר' בא בר זבדי יאמרו ראינו תרומה יוצא מארץ לחו"ל:

איכן שתו מן החוט ולחוץ דאין תימר מן החוט ולפנים מביאין תרומה מחו"ל לארץ א"ר יונה אפי' תימא כו' כצ"ל: