קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ומקשי כר"ע. פי' מדהתיר לו לעשותו עיסה גדולה בטומאה דהא לרבנן צריך לעשותו קבין [קבין] ומשני עיסה גדולה היתה. פי' גדולה יותר מדאי. פי' והי' לו טורח מרובה לעשותו קבין:
2
וכדמפרש שהיה נוח אפי' לילך כמה (פי') אפי' לילך כמה מילין נוח לו לילך מלעשות עיסתו קבין. וחזינן דרבנן לא החמירו אפילו לטרוח לילך יותר מד' מילין כ"ש שאין מטריחין עליו לעשות עיסתו קבין וכא הוא אמר הכין. פי' יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין. משמע שמותר לעשות בטומאה הרבה ולהתחייב בחלה מלעשות קבין ולהיות פטור מן החלה. אלמא שקב פטור מן החלה:
3
ומשני תמן לשעבר. פי' התם קאמר ר"ע הנוטל מקב חלה. פי' דהיינו אם נטל בדיעבד יצא. אבל לכתחילה אינו חייב ליטול מקב חלה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f