ה"ג מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה עם הטמאה בפסח מטמא טומאת אוכלין. פי' אפי' נסרחה מאוכל אדם אלמא שהוא אוכל:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת אמרת מאוכל אדם. פי' בתמיה כשנפסל מאוכל אדם שלא יהא רשאי להיות מפריש עליו:
אלא ודאי מאוכל כלב. פי אז אינו רשאי להיות מפריש אבל כל זמן שלא נפסל מאוכל כלב אף שנפסל מאוכל אדם עדיין מטמא טומאת אוכלין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f