מה בינה לעיסת ארנונא. פי' שהי' חק מהמלך ליטול עשירית מכל העיסות שאפי' אין בשל ישראל כשיעור חייב בחלה:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני תמן ברשות ישראל היא. פי' העיסה היא של ישראל שהוא עשה מהתבואה שלו. אלא שהמלך יכול ליטלו ממנו החלק בשביל זה לא יצא מרשותו דאמרינן שמא ימלך הגוי שלא יטול פי' אלא יטול דמים וא"כ כל זמן שלא נתן לו אינו חייב לו אלא דמים ולא יצא כלל העיסה מרשות ישראל:
ברם הכא לדעתו היא תלוי'. פי' וכי בדעתו היא תלוי' לומר שאם ירצה הגוי שלא ליטלה הרי הוא צריך ליטול בע"כ שהרי היא שלו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f