תמן תנינן אין מביאין משקין ביכורים כו'. פי' דסיים התם חוץ מזיתים וענבים משמע דזיתים וענבים מותר להביא והכא במתני' את אמרת שהביא ביכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו. ומשני כיני מתני'. פי' הא דקתני חוץ מזיתים וענבים. היינו שאין עושין מן הביכורים משקין אפי' משזכה כהן. פי' אפי' לאחר שזכה הכהן בהן עליהם קאמר דחוץ מזיתים וענבים אבל להביא אפי' זיתים וענבים אסור. ומקשי. והתני דרך ביכורים להביא משקין כו'. ת"ל תביא. פי' אלמא שמותר להביא ביכורים משקה ולדידך אין להביא משקה כלל אפי' של זיתים וענבים. ומשני התם בשליקטן משעה ראשונה. פי' לכך מותר להביא. ואתיא כמ"ד פסחן של נשים רשות. פי' שאינו חובה ולכך החזירוהו. דתני האשה עושה כו'. פי' שהוא מפרש שיש מ"ד שסובר רשות דאי חובה אמאי החזירוהו:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1ebd8ec899449b30a14559e8730c73db193eb6734d6f27f8d89a6a3ffe00770f