לשון ריא"ז ומז"ה מתיר לשקול בכף מאזנים אפילו מנה כנגד מנה וכ"ש שהוא מתיר לשקול כנגד הכלי או כנגד הקופיץ ולשומרו מן העכברים ובלבד שלא ישקול כנגד הליטרא וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שהכל אסור וכך היא שטת רבינו יצחק בפסקיו שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר:
כתב הרשב"א לכאורה נראה דכל זה לא איירי אלא בלוקח מן הטבח או בב' שותפין שחולקין ביניהם אבל לשקול בביתו לידע כמה יבשל מותר ומיהו גבי מדידת קמח משמע דאפילו בביתו נמי אסור:
וצ"ע באשר"י ובדברי המ"מ דהרבה פנים יש לדברי רבינו אלו סכין שנפגמה ביו"ט מותר לחדדה במשחזת של עץ או על חברתה ומורין לעשות כן אבל להעביר שמנוניתה אף בשל אבן מורין לעשות כן ואם נפגמה מעיו"ט אסור ומיי' כתב אף על גבי עץ הלכה ואין מורין כן ועל גבי משחזת של אבן אין משחיזין כלל והרא"ש הסכים לסברא ראשונה:
פי' רבינו אגב ריחיא או דיקולא אבל לא במשחזת ובעל העיטור כתב אפילו במשחזת והכי מסתברא אבל אם אינו יכול לחתוך בו אפילו ע"י הדחק אסור להשחיזה דהוה ליה מתקן מנא: