בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים אלא ערב לעובד כוכבים והא כיון דעובד כוכבים דיניה אזיל בתר ערבא אשתכח דישראל הוא דשקיל רביתא מיניה אמר רב ששת שקיבל עליו לדון בדיני ישראל אי קיבל עליו לדון בדיני ישראל רבית נמי לא לשקול שקיבל עליו לזו ולא קיבל עליו לזו:
קריאה במקור
רי"ף בבא מציעא · דף 42a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מלוה ישראל מעותיו וכו': ת"ר מלוה ישראל מעותיו של עובד כוכבים מדעת עובר כוכבים אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן העובד כוכבים ברבית ובקש להחזירם לו מצאו ישראל אחד ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל העובד כוכבים מותר וכן עובד כוכבי' שלוה מעות מישראל ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני מעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואם העמידו אצל ישראל אסור הא דקתני רישא ואם העמידו אצל העובד כוכבים מותר אוקמה רב פפא כגון שנטל העובד כוכבים ונתן בידו אבל אם נתן ישראל אסור ואפילו העמידו אצל העובד כוכבים מ"ט כיון דקי"ל אין שליחות לעובד כוכבי' אשתכח דישראל הוא ניהו דשקיל רביתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bef00ac74c2283e80a953f287e74f5c55ca2a6ade6c888cea6e328df629e250