רי"ף בבא מציעא · דף 18a

עליו יותר ממשאו אין זקוק לו. וליתא לדר' יוסי הגלילי:

מתני' אבדתו ואבדת אביו שלו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודמת אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת לשל אביו שאביו הביאו לחיי העוה"ז ורבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העוה"ב ואם היה אביו ^*במשנה שבגמ' איתא ואם היה אביו חכם וכו'שקול כנגד רבו אבדת אביו קודמת אביו ורבו נושאים במשא מניח את של רבו ואח"כ מניח את של אביו אביו ורבו שבוים בשביה פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם היה אביו ת"ח פודה את אביו ואח"כ פודה את רבו:

גמ' מנא ה"מ אמר רב יהודה א"ר אמר קרא אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם אמר רב יהודה אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך כלומר כל הנמנע מלעשות מצוה או מלסייע את חברו כדי שלא יעני סוף בא לידי עוני:

ת"ר רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר כל שרוב חכמתו ממנו ר' יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן לי זוהמא ליסטרון שמואל קרע מאניה על ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון פירוש שהיה מוריד ידו עד שחיו ואח"כ היה פותח ואחד פותח כנגדו מכוון ולא היה צריך להוריד ידו אמר עולא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה וקורעין זע"ז ולענין אבדה במקום אביהן אינן מחזירין עד שיהא רבו מובהק :

(דף לג:) המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו ש"ח נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה ולמי משלם למי שהפקדון