רי"ף בבא מציעא · דף 44b

כפר חנניא וחברותיה כפר שיחין וחברותיה פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה אמימר יהיב זוזי מדמעיילי עפרא כמאן אי כר"מ הא אמר עד שיעשו ואי כר' יוסי הא אמר אע"פ שאין לזה יש לזה לעולם כר' יוסי ובאתריה דאמימר לא הוה עפרא אי מעיילי עפרא סמכא דעתיה ויהיב ליה זוזי ואי לא לא סמכא דעתיה:

(דף עד:) ופוסק עמו כשער הגבוה: ההוא גברא דיהב זוזי לנדוניא דבי חמוה לסוף זל נדוניא אתו לקמיה דרב פפא א"ל אי פסקת כשער הגבוה שקול כי השתא ואי לא פסקת שקול כי מעיקרא ומאן דהדר ביה מנייכו מקבל מי שפרע וה"מ בגברא דזבין ומזבין אדעתא דנפשיה אבל אי יהיב זוזי לבעה"ב דלא זבין ומזבין אדעתא דנפשיה אלא אדעתא דמריה זוזי הוא דזבין שליחא שויה ומאי דזבין זבין ומיחייב לקבולי מיניה בתרעא דזבין ליה והוא דלא שני בשליחותיה אבל היכא דשני בשליחותיה אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי:

מתני' מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע אבל לא לאכול שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין [לזרע] בזול והוקרו או ביוקר והוזלו ונוטל מהן כשער הזול ולא מפני שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:

גמ' ת"ר מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע כד"א שלא ירד אבל ירד אסור מאי שנא תנא דידן דלא קא מפליג בין ירד ללא ירד ומאי שנא תנא ברא דקא מפליג בין ירד ללא ירד אמר רבא ^*בגמ' איתא ר' אידיבר אידי אסברא לי באתרא דתנא דידן אריסא יהיב ביזרא בין ירד בין לא ירד כמה דלא יהיב ביזרא מצי מסלק ליה כי קא נחית לבציר מהכי קא נחית באתרא דתנא ברא מרא דארעא יהיב ביזרא אי לא ירד מצי מסלק ליה וכי קא נחית לבציר מהכי קא נחית ואי ירד דלא מצי מסלק ליה אסור תנו רבנן אומר אדם לחבירו (דף עה.) הלויני