[דף לז ע"ב] אמר ריש לקיש הכל היה בכלל נ"ש פי' בכל נזקין שבעולם דכולהו כי שדית בור בינייהו אתיין וקרן אתא לחלק בתם להקל עליו ובמה שיצאתה לחדש ולהקל כתב רחמנא רעהו למעוטי הקדש דלא מקילין ביה הרי הוא עומד בכללו ועל כרחך בהקדש ניזק קאמר דאי בהקדש מזיק קיל מהדיוט ואפי' מח"נ נמי פטור הקדש מזיק כיון דרעהו דוקא ואי אתה יכול להחזירו לכללו נמצא רעהו דוקא להקדש מזיק ולהקדש ניזק להקדש מזיק להקל ולהקדש ניזק להחמיר ואי אתה יכול לומר להחמיר בשניהם ק"ו להקדש מהדיוט ואי אתה יכול לומר להקל בשניהם דאי מייתא ליה להקדש בק"ו ולומד דיו לבא מן הדין להיות כנדון כדאמרי' לעיל א"כ נכתביה רחמנא להאי רעהו גבי מועד:
קריאה במקור
המאור הגדול על בבא קמא · דף 19a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[דף מ"ב ע"א] משכח רברבי ומשכח זוטרי קא מיפלני ור' עקיבא לפני ר' אליעזר אם היה צריך לחדדי כדאמרי' בעלמא ורבא לחדורי לאביי הוא דקאמר לרב טביומי צריך לרב כהנא לא הוה צריך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55bc675a7cb266952b97923f61b157de2e228cc53d67632dccc1e8553df5f76f