גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל. ראיתי בפירוש ספרי להראב"ד כ"י פרשת שלח סוף פרשת נסכים שכתב וז"ל ואם תאמר היאך מקבלים גרים בזמן הזה וי"ל דשאני היכא דלא אפשר אבל יותר נראה דאמרינן בכריתות דאין הקרבן אלא להכשיר בקדשים עכ"ל ודברי תימה הן דהכא בסוגיין אמת ות"ק מאי טעמא לא תני גר כי קתני מדעם דשרי למיכל בקדשים גר כי קא מייתי קרבן לאכשורי נפשיה למיעל בקהל. הרי מפורש הפך דבריו ז"ל דהקרבן לאכשורי נפשיה. ותו דבסמוך דף ט' ע"א קאמר הש"ס אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר אשר בתוככם וכו' ופירש"י לדורותיכם אע"ג דליכא מקדש. ומאחר שכן מאי קושיא ומאי פירוקא והרי הוא תלמוד ערוך. ואולי היה לו נסחא אחרת בש"ס:
קריאה במקור
פתח עינים על כריתות · דף 8b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97d72a930ec3eefeef644807780e82014b2ce74aad33e1ecf7c45f215559b456