משנה והנותן מזרעו למולך. פירש הרב באר שבע בתוספותיו דנקט הכי משום דדוקא מקצת זרעו אבל הנותן כל זרעו פטור וחקר הרב ז"ל דאמאי יהיה פטור אם נתן כל זרעו ולאו ק"ו הוא דכה"ג פריך פ"ק דמכות גבי עדים זוממין וטעם הסמ"ג לא שייך כאן ומסיק שידוע לרבותינו ז"ל שחק עבודה של מולך היה במקצת זרעו דוקא ולא כל זרעו ומשו"ה המעביר כל זרעו פטור שאין זה חק המולך וכל חק אין לו טעם זהו תורף דברי הרב באר שבע עיין בספרו באורך. ונעלם מהרב ז"ל דברי הרב חינוך שכתב פרשת אחרי מצוה ר"ח וז"ל דזה הענין שאין החיוב אלא במקצת זרע ולא בכלן אפשר שהיה מפני שהכומרים השקרנים היו מבטיחין לאבי הבן כי על ידי תקרובת בן זה יצלח שאר זרעו בכל אשר יפנה ותהיה הברכה והטובה מצויה בביתו ולרוב תרמיתם לא רצו מתחילה לקבוע החק רק במי שיש לו זרע מלבד אותו שיתן להם וכו' ולכך לא חייבה התורה בענין רק כשהוא כעין עבודתן ולא בצד אחר עכ"ל הרי דהרב החינוך תריץ יתיב כוותיה ועדיפא מיניה שנתן טעם סבריי למה שעבודתה הוא דוקא במקצת זרעו כמבואר:
קריאה במקור
פתח עינים על כריתות · דף 2a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והפסח והמילה במ"ע. עיין מ"ש הרב באר שבע ומ"ש אני השפל בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן ל' בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 97d72a930ec3eefeef644807780e82014b2ce74aad33e1ecf7c45f215559b456