הוא נתן אצבע בין שיני' לולא דברי הראשונים הייתי אומר דודאי מה שפרקונה יותר מהפירות שאכל אינו צריך ליתן אפי' בהדירה הוא. אבל עכ"פ מה שאכל צריך ליתן לה. ואמנם הם פליגי בנדרה היא דלמ"ד היא נתנה אצבע בין שיני' אינו נותן לה אפי' מה שאכל ולאידך מ"ד נותן לה עכ"פ מה שאכל ותו לק"מ קו' מהרש"א עיי' וק"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על כתובות · דף 52a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיו מבקשים ממנו עד עשרה בדמי' עיי' פני יהושע בגיטין ותמצא נחת:
רצה אינו פודה מ"ש תוס' מיתה בנשים שכיחי ומייתי לי' מירושלמי צ"ע דש"ס ערוך הוא לקמן פ"ג ע"ב ובתוס' שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9dac66dad1fca346f6a00a1198298e9bc71ca8cb6fef8b7f9855539bec0ae4be