חידושי חתם סופר על כתובות · דף 14b

שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו משיאין לכהונה. בפ' שבועת העדות ל"א ע"ב מבואר דס"ל לר"מ דון מינה ומינה. וביבמות ע"ח ע"ב מבואר דכל מאן דאית לי' דון מינה ומינה מכשיר נקבה ממזרת אחר עשרה דורות וא"כ ק' מ"ט חשיב ממזר טפי מעמוני ומואבי מצרי ואדומי וצ"ל דהכא הוי ס"ס להחמיר דטעמא מאי לא חשיב הני ע"כ כמ"ש מורי בהפלאה דדלמא אפסיק נקבה בינייהו או ה"ל אחר ג' דורות. והכא ה"ל ס"ס להחמיר שמא הוא מזכרי' ודלמא עדיין לא עברו עשרה דורות וק"ל:

אמר ר' יוסי מעשה בתינוקת וכו' אר"י בן נורי וכו'. בירושלמי אמתני' דראוה מדברת. ר' אחא בר יעקב בשם ר' יאשי' הלכה כר"ג וכר"א משום שנים שרבו על האחד ר' יוסי בעי אם הלכה למה שנים ואם שנים למה הלכה. ומעתה אין יסבור ר' יוחנן כר' יהושע אין הלכה כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע. פי' שהקשה מה הוצרך לומר טעם ההלכה משום שנים שרבו על האחד היינו ר"ג ור"א נגד ר"י לימא סתם הלכה כר"ג ור"א. ומתרץ ר' יוסי דאם יסבור ר' יוחנן כר' יהושע תו אין הלכה כר"ג ור"א דה"ל תרי במקום תרי ור' יוחנן רוצה לומר ר' יוחנן בן ברוקה דתינוק' ומספקא לי' אי אתי' כר' יהושע או אפי' כר"ג וכפלוגתת רש"י ותוס' דשמעתין ובפני משה פי' פירוש רחוק ודחוק ע"ש:

אם רוב אנשי העיר וכו' דברי רש"י לא יכולתי להולמם דבמתני' תנן אם רוב אנשי העיר הא מחצה על מחצה להחמיר. ורש"י היפך לשונו וכ' אם אין רוב מן הפוסלי' משמע מע"מ כשר וגם מתחיל כשרי' להשיא בנותיהן ואלמנותיהן ומסיים פוסלין אשה לכהונה ושביק בנותיהן ואלמנת עיסה איכא בינייהו דאלמנותיהן מותרות ובנותיהן פסולי'. וצל"ע: