מני ר"מ הוא עתו"ס. ולע"ד המעיין יראה סברת ריב"ן דבעי' תרתי שברצונה נכנסת בלי כתובה ושלא יהי' לה מן הדין. אבל אי מן הדין אית לה אע"ג שהיא סברת וקיבלת מ"מ הוה בעילת זנות כיון דלא סמכה דעתה. וכן אם רצונה שיהי' לה כתובה אלא שבעל כרחה אין לה כמו בההיא דפ' החובל נמי בעילתה זנות ולא משכחת לה אלא בהתנה עמה מרצונה שלא יהי' לה וגם הדין שתנאי קיים אז לא יהי' בעילתה זנות ובזה מיושבי' כל הקושיו':
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על כתובות · דף 51a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9dac66dad1fca346f6a00a1198298e9bc71ca8cb6fef8b7f9855539bec0ae4be