חידושי חתם סופר על כתובות · דף 44a

אחולי אחלתיה לשיעבודא קמא וכן פירש"י הלכך לא אחלתי' לשיעבודא קמא עכ"ל נ"ל אפי' למ"ד לקמן אודויי אודי לא שייך כן בכתובה דאסור לשהות בלא כתובה וע"כ הי' לה שום כתובה ממנו טרם שנכתבה זאת השני'. א"כ מה"ת לומר דהראשונה מזויף וק"ל:

דאמר ר"נ שני שטרות כו'. הרמ"ץ והרא"ש כ' בפשיטות דלא שייך דר"נ אלא במכר ומתנה. אבל בהלואה מי לא נימא לוה וחזר ולוה. והקשה גידולי תרומה שער מ' א"כ לא פריך ש"ס מר"נ אכתובה מידי דכתובה דומה להלואה. וי"ל דבכתובה אורחי' למיכתב ואוסיפת ומדלא כ' כן הוי דומי' דמכר משא"כ בשטר מלוה אין דרך להזכיר מלוה הראשונה בשטר השני כמ"ש רא"ש ע"ש. ויותר נראה דודאי להס"ד דאפי' באוסיף דיקלא נמי ביטל שני את הראשון וע"כ טעמא משום שא"א שיחולו ב' שיעבודים על אדם א' א"כ אין בין מלוה ומכר ולא כלום וה"ה לכתובות. אבל בתר דמסקינן אי אוסיף דיקלא לתוס' כתבי'. יפה פסק הרי"ף דגם בשטר הלואה איכא טעם הגון. ובזה נתישבו דברי רש"י לקמן פ"ט ע"ב ד"ה בזה אחר זה שכ' הלואה נמי. והיינו בדברי המקשן כ"כ וק"ל:

נ"מ לאורועי סהדי. יש לעיין מה"ת למיתלי בפסול סהדי או בזיופי שטרי. נימא המוכר כתבו ונמלך שלא ליתנו ונפל ממנו ומצאו דהיכא דאיכא ריעותא חיישי' לנפילה. וצ"ל דהש"ס אזיל אי לא חיישי' לנפילה דחד עיי' יבמות קי"ו ע"א תוס' ד"ה למאי וכו' וי"ל בזה הרמב"ם והטור דלא הביאו הך דאורועי סהדי עיי' וק"ל:

ולטסקא הטור לא מייתי הך דלטסקא. נראה לפי"מ שפסק הטור דמספיקא אין מוציאי' הפירות ממי שכבר אכלם ודוקא הפירות שהם בעין יקחם המוכר. א"כ תו ליכא נפקא מיני' לעסקא דפשיטא דבתחלה ישולם המס מהפירות שהם בעין. ואי כבר אכל הלוקח הפירות א"כ פשיטא שישלם טסקא ממה שאכל:

והלכתא א' זה וא' זה מן הנישואי'. עמ"ש תוס' ד"ה והלכתא וכו' ואור"י דהכא אע"ג דאיכא תוספת וכו'. יראה דס"ל דלא מהני מחילה אמלוה בשטר ועמ"ש בזה סמ"ע סי' י"ב סקכ"א וש"ך סי' רמ"א. וס"ל אי כ' שטר שני בלי שום תוס' ה"ל השני כמו שובר על הראשון. אבל אי אוסיף בי' רק שלא הזכיר ואוסיפת א"כ איננו כשובר על הראשון. ורק כמחילה על פה וא"כ אי לא נקיט שטרא מהני מחילה משא"כ אי נקט שטרא:

אין לה פתח בית אב כ' תוס' תימא דתיקשי מהכא וכו' וי"ל שאני הכא דגלי קרא ומתה כו'. לכאורה ק' א"כ מנ"ל לרבות הורתה שלא בקדושה וכן ק' מאי משני ש"ס לקמן הורתה בקדושה ישראלי' מעליותא הוא מה בכך עכ"פ ה"א בעי' קרא כדכתי' קמ"ל ומתה. וי"ל דלא בעי' הכא קרא כדכתי' כבר נפקא לן מדאצטריך למעוטי גיורת מבישראל וק"ל: