חידושי חתם סופר על עבודה זרה · דף 30a

ת"ר יין מבושל וכו' צ"ע פשיטא כיון דנתבשל פקע לי' איסורא והכא לא שייך למימר דאתא לדיוקא הא יין מבושל שלנו שביד דהא לא מפרש שתחלתו יין למידק מיני' הא שלא הי' תחלתו יין מותר ועמ"ש הרא"ש למידק הכי אאלונתת:

אנומלין יין דבש ופלפלין ומבואר בפוסקים עפ"י הירושלמי דמותר והנה יין ווארמי"ט כ' חו"י דאסור במגע גוי דבעי' נשתנה טעמו לטעם אחר שלא יורגש שהוא יין וכמו שכר שעורי' שלנו שיש בו שעורים כדי אכילת פרס ומחייב עליו כרת בפסח ואין שום אדם מרגיש בו טעם שעורים כי נהפך לטעם אחר לגמרי וביין כהאי גוני אין בו משום מגע גוי אבל כל שטעם יין נרגש אלא נשתנה ונעשה מר או מתוק לא מקרי נשתנה ונכון הוא אך מ"ש הגאון צמח צדק דבעי' נשתנה שמו ולא יקרא עוד עליו שם ווארמי"ט וויי"ן וליתא דאע"ג דנדפס אנומלין הגירסא בכל מקום יינומלין ופי' בערוך ערך יינמלי שהוא יין מלי פי' תערובו' דבש ע"ש הרי נקרא שמו יין אפ"ה כיון שנשתנה טעמו מותר:

משום גילוי כל סכנתא הוא איסור דאורייתא מקרא ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כמ"ש רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש ומוטל על החכמים להשגיח על זה מקרא והיו עליך דמים עיי' מס' מ"ק ה' ע"א, ובפ"ק דחולין חמירא סכנתא מאיסורא היינו שלא להקל מספק אי ס"ס דבאיסורא הקב"ה ויתר שאפי' אירע שנזדמן לו דבר איסור מ"מ רחמנא שרי' בס"ס ושוב אין אחריותו עלינו משא"כ בסכנתא א"א להשיב נפש, ונראה ה"ה ביטול ברוב ביבש אפי' א' באלף לא בטיל מטעם הנ"ל אבל בלח כיון שנתבטל בס' הרי כלה והלך לו ולא נשאר כלום וזה כדעת נקה"כ רס"י קי"ו ע"ש ומ"מ היינו בדבר המתערב יפה כגון מרק דגים עם מרק בשר אבל טפה של ארס לא יועיל ס' כי אינו מתערב יפה ובפ"ק דמכות אמרי' חבי' מים שנפל לים הגדול חיישי' שנפלו ג' לוגי' במקום א' והקשה בתשו' חו"י א"כ טפה איסור שנפל לתוך הקדרה איך משערי' בס' ולא ראה דברי הריטב"א שם במכות דוקא בים המלח שאין מים מתוקים מתערבי' שם ע"ש ועט"ז א"ח סס"י תצ"ח ע"ש: