משל למלך בשר ודם שכעס על אוהבו כו'. פירש רש"י על אוהבו צבור ומיעט בסרחונו קיצר בדברים עכ"ל בהך משל ה"ל צבור למעליותא לגבי כהן משיח ולא כן באידך משל למלך ב"ו שסרחה וכי' דהוי ליה גריעותא לצבורא דכביכול אין כאן קדושה כפי' רש"י והוא דחוק ונראה לפרש דהכי נמי הכא בהאי משל למעליותא דכהן המשיח קאמר דהוא אוהבו של מלך שהוא משרת ה' ובו נאמר ואת הקדוש והקריב אליו וקאמר דמיעט בסרחונו ומפני שחביב קבלת קרבנו לה' הזכיר שקרבנו מהודר בב' כליות והיותרת למעט סרחונו ובאידך משל נמי נאמר בו פרכת הקדש כי מתוך חבתו נשאר בקדושתו משא"כ בצבור שהם אינם רק פמליא וחיל שלו כשחטאו נגדו חללו קדושתן אליו וק"ל:
קריאה במקור
חידושי אגדות על זבחים · דף 41b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d1da6efbef216490647533c2dbab522e1485f7229f43e70dd027e944e45f010d