רשימות שיעורים על סוכה · דף 21b

בגמ' - מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. הקשה במלחמות מהעושה סוכתו בראש האילן שכשרה (לקמן כב:) ולא פליג ר' יהודה. ותירץ וז"ל: ואני אומר סומך סוכתו במחובר כסומך במקבל טומאה אבל עושה סוכתו בראש האילן ששנו כשרה היינו עושה כו' אינו מעמיד ממש במחובר אלא שהמחובר סומך את המעמיד כו' דמעשה קרקע בעלמא קא עביד וכו'. דבריו מחוסרים ביאור.

ויתכן שהרמב"ן רוצה להתיר מעמיד דמעמיד. א"נ יש לפרש דהואיל והאילן מעמיד את קרקע הסוכה פקע השם של מעמיד שפוסל. מעמיד הסכך בלי תשמיש אחר הוא שפוסל סוכה, ולא דבר המשמש נמי כקרקע הסוכה.

בפסול המעמיד עלינו לחקור האם הסכך שהועמד נעשה סכך פסול מדרבנן או שיש בו הפקעה מיוחדת. מרש"י בסוגיא שלפנינו יוצא שפסול מדרבנן כסכך פסול, שהרי כתב וז"ל - הואיל ועיקרו של סכך אלו מעמידין הוי כאילו סיכך בדבר המקבל טומאה עכ"ל.

ברם קרוב לומר דשאלה זו תלוי' במחלוקת בדין מעמיד דמעמיד, שהרבה פוסקים נקטו דאליבא הרמב"ן (והריטב"א) מעמיד דמעמיד כשר. אם ביאור הדין דמעמיד הוא כרש"י שהסכך בטל למעמידו והוי כאילו סיכך בדבר המקבל טומאה מסתבר שאף מעמיד דמעמיד יפסל כי כל הסכך נגרר אחרי המעמיד הראשון וכאילו המעמיד הופך את כל הסכך להיות כמוהו. מאידך גדר הדין דמעמיד הוא שהחכמים גזרו דין חדש במעמיד אבל לא שפסלו עצם הסכך בדין סכך פסול סביר שמעמיד דמעמיד כשר דבאופן זה לא גזרו. העולה לפי זה שאין במעמיד חלות שם גזרת סכך פסול בחפצא, כי הסכך אינו נפסל בגופו מדרבנן. אין לו דין חפצא דסכך פסול לפסול את שאר הסוכה מדין סכך פסול.

והנה בר"ן איתא שאין להעמיד סכך בכל דבר פסול, אבל מקצת פוסקים¹⁾תשובת גנת ורדים ואחרים. מחלקים שבדבר המקבל טומאה בלבד יש גזרת המעמיד ולא בשאר פסולים. ונראה דלרש"י שהסכך נטפל למעמיד ונגרר אחריו ונפסל בפסול הגוף מדרבנן שייך דין המעמיד בכל דבר פסול. לעומת זאת אם הפוסל הוא הלכה חדשה דמעמיד, ומעמיד דמעמיד כשר, י"ל דחלות שם המעמיד ישנה דוקא בדבר המקבל טומאה - דבהלכות טומאה יש דין מעמיד כמבואר במס' שבת (טו:) דבטומאה הכל הולך אחר המעמיד, ובטומאה יש חפצא וחלות שם מעמיד ולא במידי אחריני, וצ"ע בזה.

עוד יש להתבונן בפרש"י לעיל (טו:) ד"ה רבא אמר שמבאר שנותן ראשי הקנים על השפודין. וקשה, מאחר שהשפודין מעמידים את הסכך יפסלו מדרבנן מגזרת מעמיד.

ונ"ל, שבסכך פסול שמסכך בסוכה לא גזרו תקנת פסול המעמיד שהרי להרבה ראשונים מותר לישון תחת השפודין רק כשהמעמיד משמש כמעמיד בלבד גזרו פסול, ולא כשהמעמיד גם משמש כסכך הסוכה בעצמו²⁾עיין במג"א (סי' תרכ"ט ס"ט).. ובכך דומה דינם לנ"ל ברמב"ן שאין פסול מעמיד בקרקע הסוכה, כי כשיש לדבר תשמיש אחר בסוכה לא חל עליו שם חפצא דמעמיד, והשפודין הואיל ומסככים ומטילים צל אינם חפצא דמעמיד.

שם. תוס' ד"ה שאין - וז"ל: אע"פ שאין מכרעי המטה לסכך עשרה לא חשיב עראי כיון דאי שקיל ליה למטה איכא אויר עשרה עכ"ל. כלומר, גובה עשרה בדירת הסוכה תלוי בשיעור החפצא של הסוכה ע"פ דין ולא במציאות דעשרה בעת תשמיש הגברא. ופשוט.