קריאה במקור

רשימות שיעורים על סוכה · דף 54b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בגמ' - הא רבנן הא אחרים. עיין בר"ה (כ.) בסוגיא של עבור השנה ועבור החודש לצורך. ופסק הרמב"ם (פ"ד מקדוש החודש הלט"ז) וז"ל: יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין בשנת רעבון ובשביעית שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן מעברין לעולם בכל זמן עכ"ל.
2
לרמב"ם יש שתי הלכות בעבור השנה: א) השנה עצמה ראויה ומצותה להתעבר כגון מפני התקופה, האביב, ופירות האילן; ב) יש צורך והיתר לעבר את השנה כגון מפני צורך הדרכים והגשרים אולם אין זו מצותה.
3
לרמב"ם כשהשנה עצמה ניתנת ומצותה להתעבר מעברים אותה אפי' בשנת רעבון ובשביעית, אבל כשיש צורך והיתר לעברה אין מעברין אותה בשנת רעבון ובשביעית18)עי' בספר עמק ברכה עמ' ע"ג.. שיטת רבנן כאן היא שכשם שמעברים את השנה לצורך (ההלכה השנית) כן יש דין לעבר את החדש לצורך.
4
שם. בגמ' - אמר ר' יוחנן לידע שהוקבע ר"ח בזמנו. לדעת רש"י הוא דין מיוחד להוציא מלבות בנ"י שלא יחשדו את הבי"ד שטעו בזמן קידוש החודש, והוא מוגבל לקידוש החודש בזמנו. ברם מדברי הרמב"ם (פ"ו מתמידין הל"י) מוכרח דס"ל דהוא דין פרסום ר"ח בכל אופן בין בקה"ח בזמנו ובין שלא בזמנו. ונראה דסובר שיש קיום מיוחד לפרסם את קביעות ר"ח בתוך בנ"י. (ואולי מטעם שסובר שישראל הם המקדשים את הזמנים ולפי' הקביעות דהחודש והזמנים בעי' פרסום.) ועיין לעיל בשעורים (מד:) שע"פ יסוד זה מובנת שיטת הראב"ד (פי"א מברכות הלט"ז) לברך ברכה על חצי ההלל דר"ח. עיין שם בשעורים ביתר אריכות.
5
שם. רש"י ד"ה הא רבנן. עיין במס' ר"ה (כ.) כשם שמעברין השנה לצורך כך מעברין את החודש לצורך. וכותב רש"י (שם, ד"ה כשם) וז"ל, מפני האביב והתקופה ופירות האילן עכ"ל. המחייב של עיבור השנה הוא קביעת האביב כמוש"כ שמור את חודש האביב. ברם המחייב של קביעות החודש הוא ראיית הלבנה. וא"כ תמוהים דברי רש"י, דהא דמעברין את השנה לצורך האביב זוהי מעיקר מצותה משא"כ בקדה"ח. ומשו"ה נראה דהרמב"ם לומד פרוש אחר, דהא דמעברין את החודש מפני הצורך אינו משום האביב והתקופה אלא לצורך דרכים שאינם מתוקנים והגשמים מונעים תקונם (פ"ד מקדוה"ח הל"ה, ט"ז) דמעברים דוקא מפני צורך כזה. ועוד פוסק דהא דמעברים את החודש לצורך הוא דוקא כשמקדשין עפ"י חשבון ולא בקידוש ע"י עדי ראייה (ועיין בפי"ח שם הלי"א), וגם זה מסתבר דאין לדחות עדי ראייה לכתחילה.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Reshimot Shiurim, Sukkah, New York, 1989
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001094597/NLI
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 57a4da825cb570311d8268a2427df50c7e9b523c2b1bd43a45fb4b76d751ca6d