תשעים וששה וכו' בגליון כתב וזה המניין לא קאי אלא על החצירות או על הכותל ע"כ ר"ל דאלו על החלון לא מצי קאי דהא חלון לא איירי אלא רוחב ד' טפחים על ד' טפחים והיקפו אינו אלא ט"ז טפחים אך לא ידעתי מה שיעור לחצירות בהיקף ד' אמות על ד' אמות ועוד מאי למעלה מי' שייך בחצירות וכותל ועוד דמה שאמר אחר כך היתה עגולה וכו' וקשה הא בעיגול בעינן יותר כדי לרבע בו ד"א על ד"א גם כל הסוגייא בחלון איירי לכן נ"ל דבחלון איירי וה"ג היתה עגולה והיה בו היקף שבעה עשר אפילו כל שהוא וכו' א"נ ס"ל להש"ס אפילו החלל גדול כל כך שיש בו צ"ו טפחים נמצא שהמקום שמתחילין לרבע בו ד' על ד' טפחים אינו למטה מי' אלא לפחות גובה ב' טפחים מתחילת העיגול וא"כ היה ראוי שיהו ב' טפחים למטה מעשרה אפ"ה סגי בכל שהוא כיון שכל החלל אינו יותר מהיקף של ארבע אמות כולו נחשב כחלון:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f