נתן בסל מוליך את הסל לשם. וקשה למה לא יוליך העירוב בידו וע"ק דקא"ר בא שמא ישכח ויאכלנו למה ישכח והי' נראה לומר דה"פ ובלבד שלא יתננו בסל היינו שלא יתן שני העירובין בסל אחד שמא ישכח ויאכל אחד מהם ביום טוב ראשון ויסבור שאוכל העירוב של יום הראשון דמצוה לאכלן ביו"ט ראשון ויאכל של יו"ט שני לכך לא יתן שניהם במקום אחד ואם נתנן לתוך הסל ונתערבו צריך להוליך שניהם למקום העירוב אך לשון ושוין קשה ועוד הא אסור לילך ביום ראשון למקום עירוב השני מיהו הא י"ל דאיירי כשהניחו סוף אלף אמה לכאן וסוף אלף אמה לכאן אי אתה מודה שאין מערבין לאדם בתחלה הוי קדושה אחת היא. וקשה התם היינו טעמא שאין יום טוב מכין לשבת וי"ל דרבנן סברי תחלת היום קונה עירוב ואין זה הכנה מיו"ט לשבת ותדע דהא קאמרי ומוליכו בראשון ומחשיך עליו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f