שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 6

ובלבד שלא תהא עליונה וכו'. כתב הרמב"ם פי"ז מה"ש הלכה כ"ה היתה אחת למטה ואחת למעלה רואין את העליונה כאילו היא למטה והתחתונה כאלו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מכ' ולא תחתונה למטה מי' ולא יהא ביניהן ג' טפחים כשרואין אותם שירדה זו ועלתה זו בכוונה עד שיעשו זו בצד זו וכתב הרב"י בא"ח סי' שס"ג בד"ה ומ"ש ולא יהיו ביניהם ג"ט אינו בברייתא אלא מדברי הרמב"ם בפי"ז ופשוט הוא ותימא איך נעלם ממנו הירושלמי הזה שאין אלו דברי הרמב"ם אלא רב אמרה מזה נ"ל ראיה לדברי הרמב"ם שפסק כר"י בר"י כיון שרב מפרש דבריו ומהא דסובר ריב"י כאבוה אין קושיא דכיון דכתב הרמב"ם כשרואין שנעשה בכוונה צריך להשוותן יחד א"כ לא אמרינן רואין דהא אף בסוכה מדובללת אמרי' כן והתם ליכא מאן דפליג אלא דריב"י אומר שמותר לעשות כן לכתחלה דאמרינן רואין אבל אנן מטעם לבוד אמרי' כן ועי"ל דסובר רבינו דרב פליג אהא דאמר אביי דריב"י בשיטת אביו קאמר אלא דאיירי בפחות מג"ט וככ"ע אתיא ומטעם לבוד ומכאן תראה שמ"ש הרב"י עוד שם שריב"י מתיר אפילו ברחוק יותר מג' דליתא שהרי רב קאמר והוא שתהא עליונה וכו' משמע דריב"י הוא דקאמר הכי ובהאי ענינא תמוהים לי דברי המג"א שכתב אמ"ש הש"ע בסעיף כ"ג ויש פוסלים דס"ל כהי"א בסעי' כ"ב ע"כ פי' דס"ל התם דלא יהא רחוק בין ב' קורות המתאימות יותר מטפח לכך פליגי גם כאן שמתיר בש"ע דיעה הראשונה עד ג' טפחים וליתא דלא תליא זה בזה אלא הי"א בסעיף כ"ג פסלי לגמרי דלא ס"ל כר"י בר"י דאמרינן רואין ולא מתירין אלא בב' קורות המתאימות אבל לא בלמעלה ולמטה וכמ"ש בב"י מפורש בשם הרא"ש: