ע"ז שעשאה לחי. כתב הרמב"ם פי"ז מה"ש בכל עושין לחיי' וכו' עכו"ם עצמה או אשרה שעשה אותה לחי כשר ע"כ והפוסקים השמיטו הא דכתב עכו"ם עצמה והדבר מבואר שמסוגיין למד כן וא"ת עכו"ם עצמה ל"ל כיון דכתב דין אשרה המוזכר בבבלי י"ל דסד"א אשרה הוא דשרי דהא השריגים והעלים שלה מותרים בהנאה בדיעבד וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מה' עכו"ם הלכה י"א וא"א דלא ניתוסף משהו ראוי ללחי קמ"ל דאפי' עכו"ם עצמה מותרת:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תמן מ"מ נסתם המבוי. כתבו תוס' במכילתין דף פ' ע"ב בד"ה אבל קור' וכו' אע"ג דלחי נמי בעי שיעור גובה וגם רחב משהו מיהו בעי מ"מ כיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו בו ועוד תי' תירוצים אחרים וע' בהשגות פי"ז ובהמ"מ שם וקשה הא מפורש משני הש"ס כאן דשאני עכו"ם דהרי נסתם המבוי ודקשיא מ"ש קורה מלחי י"ל דלחי משום מחיצה והרי נסתם המבוי דמי לא מודה בזורק מרה"ר לבית עכו"ם אע"ג שהוא אסור בהנאה ועומד לישרף מ"מ חייב משום מכניס מרה"ר לרה"י ה"ה כאן אבל קורה משום היכיר' בעי שיעורא וכל העומד לישרף כשרוף ולא חשבינן ליה היכירא ועוד דהיכירא משום תקנת חכמים ואין לקיים המצוה בעכו"ם דאסורין לגבוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f