שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 12

מבוי עקום ומפולש רי"א נותן לחי וקורה מכאן וצ"ה מכאן. רש"י פי' שצריך לעשות צ"ה בעקמומיתו דבמקום שהוא מפולש לחבירו חשוב כל אחד כמפולש לרה"ק הלכך צריך צ"ה בעקמומיתו ולחי מכאן ולחי מכאן או צ"ה מכאן וצ"ה מכאן ולחי בעקמומיתו ור"י פי' שניתר באחד מפתחים בצ"ה ומצד אחד לחי או קורה ובעקמומיתו לא צריך כלום וכתב הרא"ש ובירושלמי גרס מבוי שהוא עקום וכו' ומסיק רב כר"י ושמואל כר"ל משמע כפי' ר"י ויש עוד ליישב הירושלמי לפי' רש"י דלא איירי בירושלמי אלא בתיקון אחד מן המבואות תדע מדלא קאמר ר"ל דנותן לחי או קורה מכאן ולחי או קורה מכאן כי היכא דקאמר ר"י נותן לחי או קורה מכאן ועושה צ"ה מכאן אלא ודאי בתיקון אחד מן המבואות מיירי וקאר"י אם אחד מן המבואות רוצה לתקן עושה צ"ה ולחי ור"ל אמר נותן לחי במקום צ"ה ומתיר אע"פ שבתיקון שתי מבואות נמי הייתי יכול לפרש כן מ"מ טוב לפרש בתיקון מבוי אחד כי היכי דלא לפלוג הירושלמי אגמרא דידן ע"כ וקשה לפירושו הראשון איך יפרש הא דמסיק הש"ס על דעתיה דר"ל בקשו לעשות תקנה וכו' דמשמע דעקמומית לר"ל אסור לגמרי מיהו י"ל כדפירשתי בקונט' ומודה הרא"ש דלר"ל העקמומית עצמו אסור אך קשה אי הא דקאר"י עושה צ"ה מכאן היינו בעקמומית למה פליג ר"ל לקמן בסמוך במבוי העשויה כמין כי שאין ניתרה בלחי וצ"ה לא יהא אלא מבוי מפולש בשלמא לפירושי שבקונטרס ניחא שאין בעקמומית שום היתר אבל לפי' הרא"ש קשה וי"ל דסובר ר"ל דמבוי המפולש אין לה היתר אלא בדלתות וכחנניא. ועיין בב"י סי' שס"ד בד"ה ואם עשוי כמין חי"ת בסופו במ"ש אהרשב"א ע"ש: