שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2

באר מהו שתעלה וכו'. בבבלי בפרקין דף ך"ב גרסי' איבעיא להי בור ופסי' קאמר או דלמא בור בלא פסים וכתבו תוס' פי' ופסים לא יהיו מרוחקי' מן הבור אלא כדי ראשה ורובה של פרה אבל א"ל דפסין נמי אי בעי מרחיק עד ב"ס מדקאמרינן בסמוך מאי בינייהו בין ר"י לרשב"א ולפ"ז טובא א"ב דר"ש לא שרי אלא כדי להרחיק ראשה ורובה ור"י מתיר עד ב"ס ע"כ ול"נ דאפשר לקיים פירוש השני וכדמשמע כאן דהכי קמבעיא ליה והא דלא קאמרי דא"ב דר"י מתיר עד בית סאתים י"ל דבברייתא משמע דרשב"א הוא דמיקל מדקתני רשב"א אומר בור ב"ס אב"ס מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה וכו' וקשה מותר למאן אי לרבנן הא אינהו אפילו בית ה' כורים מתירים ואי לר' יהודה הא ר"י מתיר טפי ממנו אלא ודאי דרשב"א מיקיל מדר"י לכך קשיא ליה מאי בינייהו ומשני אריך וקטין א"ב לר"י כל שהוא ארוך יתר מבית סאתים אע"פ שאינו רחב אסור ולרשב"א בעינן שיהא כשיעור בית סאתים מרובעת. מיהו גם סוגיין איכא לפרושי כבבלי וה"ק הדא אמרה דלר' יהודה הבאר עולה ממדת סאתים ואפילו הפסים צריכים שיעמדו בתוך ב"ס דמדרשב"א פליג וסובר שהפסין אינן במדת ב"ס ש"מ דר"י סובר שהן במדת ב"ס אך אין הלשון משמע אלא כמו שפירשתי בקונטרס: