קטן מהו שישלים בשיירא. לפי גי' זו לא איפשטא הך איבעיא וכתב הרמב"ם בפי"ז מה"ש דקטן אין מצטרפין וכתב הרב"י בסי' ש"ס איבעיא בירושלמי ונקטה הרמב"ם לחומרא ולא ידעתי למה דהא קי"ל כדברי המיקל בעירוב וא"כ בספיקו נמי נקטינן להקל ובד"מ מסיים בה וקצת משמע שם דס"ל דקטן מצטרף ע"כ ותימא על הרב"י הא מפורש אמרי' בריש פרקין וכ"ה בבבלי דף פ"א וכ"מ ברש"י דף מ"ו דהלכה כדברי המיקל בעירובי' אבל לא במחיצות והכא מחיצות נינהו ועי' ברא"ש בפ"ב גם מ"ש הד"מ דמשמע דקטן מצטרף נראה דסבר דהיך עבידא אאיבעיא דקטן קאי ותימא הוא לפרש כן דהא בפרק הדר מפורש דלא קאי אקטן ועוד עכו"ם מאי בעי הכא אך אי קשיא הא קשיא הא בעיא בדרבנן היא ויש לנו לפסוק לקולא מיהו לפי גירסתי שבקונטרס ניחא ועכ"ל כן דאל"כ האי היך עבידא אהיכא קאי אלא ודאי שחסר כאן האיבעיא וקטן פשוט שאין דומיא דעכו"ם והיה נ"ל להגיה באופנים אחרים אך אחרי העיון זו היא המחוורת שבכולם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9b8b72d5617d65ae3528674c12e7a842be95af749a2e7ad58a083f80a1d5833f