קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מצאנו שלא חרב הבית וכו'. בבבלי יליף להו מקרא:

וכן בשני. דמסתמא עון אחד לשניהם:

מבזים את המועדות. שלא היו עולים שם לרגל שאלקנה הוצרך לסבב ערי ישראל להדריכם שיעלו לרגל:

ומחללין את הקדשים. כדכתיב גם בטרם יקטירון החלב וגו' עד כי נאצו האנשים את מנחת ה':

וכל ווסת טובה. כלו' כל מדות טובות היו בהן:

דלמא. מעשה והיו יושבין רבי זעירא וכו':

הוון אמרין ביותר. קשה שנאת חנם מג"ע ועכו"ם וש"ד:

ובשני לא נבנה. עדיין שחטא דור החורבן האחרון חמור מן הראשונים:

הראשונים עשו תשוב'. כלומר לעולם דשוים הם אלא דלכך נבנה לראשונים בזמן קצר לפי שעשו תשובה:

הראשונים נתגלו עוונם. לא היו מכסים פשעיהם:

ונתגלה קיצם. לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם:

ה"ג השניים לא נתגלה עוונם ולא וכו':

דורות האחרונים כשרים מן הראשונים. או לא:

עידיכם הבחירה יוכיח. בנין הבית עד לכם בדבר שהראשונים נבנה להם אחר שבעים שנה ואחרונים כבר בגלות זמן רב:

אבותינו. בחטאם העבירו את התקר' שלא התריב נבוכד נצר אלא התקרה של בה"מ והשאיר היסודות שנאמר ויגל את מסך יהודה:

פעפענו את הכתלים. שבחרבן בית שני החריבו גם היסודות כדכתיב ערו וגו' וקאמר אנו פעפענו לפי שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו הוא החריבו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1