קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' להכשיר את הזר. לשליח אע"ג דכתיב ביה כפרה כשר בזר:

שיהא עתיד. מוכן לכך כמו להיות עתידים ליום הזה:

שיהא מזומן. מאתמול מב"ד לכך:

אף בשבת. אפי' היה השעיר חולה מרכיבו על כתיפו:

אף בטומאה. אפי נטמא המשלח נכנס לעזר' בטומאה ומשלחו:

ופריך לא. היינו עתיד היינו מזומן ותרתי למה ליה דתני:

אלא. עתי שלא ישלחנו אלא באחד שהוא עתיד ומזומן לכך אבל לא ביד שנים אפי' זימנם:

מהו שיטמא בגדים. לשניהם או אינו מטמא אלא לאחד מהם:

נישמעינה מן הדא. כמו תא שמע מהא דתניא בתורת כהנים:

והמשלח לא המשלח את המשתלח. ה"א קדריש וקשיא פשיטא מהיכא תיתי שיטמא אלא ודאי בששלח עוד אחר עם המזומן והיינו המלוה דאינו מטמא בגדים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1