גמ' מניין לדישון המזבח פנימי. כלומר מניין שהיו מדשנין מזבח הפנימי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אינו צריך. האי אל מקום הדשן מיותר דאם לקבוע מקום למוראת העוף להיכן יזרקנו אינו צריך דהא כבר כתיב אצל מזבח:
אף הוא דרש אצל המזבח. כלומר ואם ללמד על תרומת הדשן של מזבח החיצון שיניחנה אצל המזבח במזרח כבר למדנו בגזרה שוה נאמר כאן אצל מזבח ונאמר בתרומת הדשן ושמו אצל המזבח מה כאן במזרח אף להלן במזרח והאי אל מקום הדשן למה לי אלא ללמד על דישון מזבח הפנימי:
מניין. שדישון מזבח הפנימי אסור בהנאה דתנן במעילה פ' וולד חטאת שלאחר הדשן לא נהנין ולא מועלין בה משמע דקודם הדשן מועלין ופריך מנא לן:
אל מקום טהור. כתיב בפר כהן משיח והוא מיותר אלא ללמד שיהא מקומו טהור כלומר נקי בלי הנאה:
אל מקום הדשן. כתיב נמי בפר כהן משיח וקאי על מזבח החיצון:
שיהא מקומו לעולם. שלא יזיזנו ממקומו לתשמיש לפי שהוא אסור בהנאה:
והזה עליו והקטיר. עליו במזבח הפנימי כתיב בפ' אחרי מות והזה עליו ודרשינן לקמן בפ' הוציאו לו עליו ולא ע"ג גחלים ולא ע"ג אפר אלא ע"ג זהבו ובקטרת נמי כתיב והקטיר עליו בעינן נמי שלא יהיה ע"ג אפר ולא ע"ג גחלים הלכך צריך שיטול הדשן:
מניין. לדישון מזבח הפנימי שהוא אסור בהנאה:
ק"ו אם דשון מזבח החיצון אסור. שנאמר אל מקום הדשן כ"ש דשון מזבח הפנימי שהוא חמור ממנו שאסור בהנאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1