קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 5

ויעשו דדין זה ע"ג זה. דבמתני' משמע שהיו השנים עשר דד בהיקף הכיור ופריך ולמה לא עשאן בשני סדרים דזה הוא נוי טפי:

כיום מרובה של תמיד. הני שנים עשר דד נעשו כדי שיקדשו בבת אחת שנים עשר כהנים העוסקין בתמיד בשבת שבתוך החג שהוא יום המרובה כדאמרינן לעיל בפ"ב ואלו היו בשני שורות לא היו יכולין לקדש בבת אחת אע"ג דתני לעיל י"ג כהנים לא עשה דד לשוחט שהשחיטה כשרה בזר:

העליון משום כלי וכו'. שהכיור היה כשני כלים חלק העליון בפני עצמו וחלק התחתון בפני עצמו והעליון היה נפחת לתחתון וקאמר בשלמא בעליון היו יכולין לקדש דלאו כלי הוא כיון שנפחת אלא התחתון וכי אין בו משום שהוא אויר כלי בתמיה וכיון דכלי הוא אינו ראוי לקידוש דסובר המקשה דקידוש ידים ורגלים לכהנים בכל יום וקידוש ראשון דכה"ג ביה"כ צריך להיות כעין מקוה ולא מתוך כלי כדלקמן בפ' טרף בקלפי:

והיו רגלי. הכיור שבדרום פחותים כרמונים שהוא שיעור לבטלו מכלי:

הים. שעשה שלמה:

בית טבילה לכהנים הוא. היה כשר לכהנים לטבול בו:

והים וכו'. כלומר כדכתיב והים לכהנים לרחצה בו ושמעי' דלא בעינן כלי:

ופריך ולאו כלי הוא. ואיך כשר לטבול בו דהא אין טובלין בכלים שנאמר אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור מקוה דומיא דמעיין שאין בו תפיסת ידי אדם:

ומשני אמת המים. היתה נמשכת לתוכו ע"י רגליו שבדרום שהיו נפחתים כרמונים לבטלו מתורת כלי: