קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

והרים. כתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש:

אלא בששייר. שצריך לשייר מן הדשן ע"ג המזבח שלא יטול כולו:

אין אכילה אלא בכזית. וצריך שיהא בדשן כזית:

היה בכולו כזית. שלא היה דשן ע"ג המזבח יותר מכזית היכי ליעביד:

יכול עצים. דוקא דשן העצים ולא דשן הקרבנות א"נ יכול שירים גם דשן העצים שהרי האש אוכל והעצים והעולה ועצי המערכה:

ת"ל. את העולה שאף מה שתאכל האש מן העולה ירים:

אי עולה. אי הוה כתיב את דשן העולה ה"א אפילו איברי העולה ירים:

ת"ל אשר תאכל האש. ללמד שלא ירים אותם עד שיתעכלו ותאכלם האש:

חותה מן האוכלות הפנימיות. מן הגחלים שבאמצע הדליקה לאחר שפנה שאינן נאכלין לצידי המזבח:

ויורד. למטה לארץ:

קידם עצים לאש. שסידר תחלה המערכה ואח"כ הצית בהן את האור:

סידר עד שלא תרם. כלומר או שסידר המערכה קודם שתרם הדשן:

ה"ג משחיל ונותן מפרק ותורם. וה"פ משליך עצים ונותן האש תחילה מפרק המערכה ותורם תחילה דסידרן מעכב:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1