קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתני' בראשונה כל מי שרוצה לתרום. כל כהן שהיה מאותו בית אב ורוצה לתרום הדשן שחרית תורם ולא היה פייס בדבר:
2
ובזמן שהן מרובין. הבאים לתרום זה אומר אני תורם וזה אומר אני תורם זה היה משפטם:
3
רצים ועולים בכבש. המזבח שהיא ל"ב אמה אורך:
4
וכל הקודם. לכנוס לתוך ד' אמות עליונות של כבש הסמוכות לראש המזבח זכה לתרום וזהו גורלם:
5
ואם היו שנים שוים. בכניסתם אין אחד מהם זוכה לתרום אבל מעתה כולן באין להטיל גורל ומהו הגורל הממונה אומר לכולם:
6
הצביעו. הוציאו אצבעותיכם כל אחד יראה אצבעו כדמפרש בגמ' אחד או שנים. מפרש בגמ' ואין מוציאין אגודל במקדש. מפני הרמאים כשיקרב המניין לכלות ויביט למי יכלה יוציא זה העומד לפניו שתי אצבעות כדי שימנה בשני בני אדם וימהר המנין לכלות בו והממונה לא יבין לפי שאדם יכול להרחיק האגודל מן האצבע הרבה ונראין כאצבעות משני בני אדם:
7
ארבע פייסות היו שם. ד' פעמים ביום היו נאספים לפייס ובגמרא מפרש למה לא היו מפיסין על כולם בבת אחת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1