חלוקי כפרה. שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 8 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ג' הם. שנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכ' לזה אבל תשוב' אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:
שובו בנים שובבים. ארפא משובותיכם משמע מיד ארפא למדת שיש עבירה שמתכפרת בתשובה לבדה:
כי ביום הזה יכפר. למדת שיש עביר' שצריכה יה"כ:
ופקדתי בשבט פשעם. למדת שיש עביר' שצריכ' יסורין ומסתברא הקל לקל' והחמור לחמור':
מכפרין מחצה. שנאמר לטהר אתכם מכל חטאתיכם דקרא יתירה הוא אלא ה"ק כי ביום הזה יכפר עליכם על שאר עבירות ועל כריתות ומיתות ב"ד מהני לטהר במקצת דיכפר לשון קינוח הוא ומוחק החטא מכל וכל ולטהר במקצת משמע:
שנתחלל בו ש"ש. שחוטא ברבים וע"י כן מחטיא את הרבים:
הא למדנו שהמיתה ממרקת. גומרת הכפרה מדקאמר עד תמותון ותו לא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1