קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שתי שאילות כאחת. אלא לאחר שהשיבו לו על הראשון חזר ושואל על השני:

היסגירוני וגו'. הרי כאן שאי שאלות הירד שאול ואם ירד היסגרוני בעלי קעילה בידו:

דוד לא שאל כהוגן. דהל"ל הירד שאול היסגירוני שירידת שאול קודמת למסירתו והחזירו לו ויאמר ה' ירד נמצא שהשיבוהו על הראוי לשאל ראשונה:

מן הדא ויאמר דוד וגו'. הרי שהשיבו על מה ששאל ראשונה:

ה"ג ולא על האחרונה היסגירוני בעלי קעילה וגו' דוד בקש וכו' והשיבו שלש וישאל דוד וכו' האשיגנו ויאמר רדוף וכו':

דוד ביקש עליה רחמים כו'. מדהוצרך לרחמים ש"מ שלא רצו להשיבו לו כלום:

והשיבו שלש. רדוף א' והשג תשיג ב' והצל תציל ג':

הקול היה שומע. דעל ידי שהרוח הקודש מתלבש בו היה שומע את הקול מדבר אליו:

הכתב. כגון עי"ן משמעון ולמ"ד מלוי וה"א מיהודה ורוח הקדש מתלבש בכהן שידע לצרף ולסדר אותיות הבולטות:

דכתיב וישמע את הקול. וכל העם לא שמעו ה"נ היה כאן באורים ותומים:

הא לית חית וכו'. ואם היה צריך להם כגון תנצחו מהיכן ידעו:

ומשני אברהם וכו'. נמי היו שמותם כתובין עליהן:

כל אלה שבטי ישראל. נמי היו חקוקין עליהן נמצא דכל סדר אלפ"א בית"א היה כתוב עליהן:

הדרן עלך פרק בא לו

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1