ה"ג מהו שיטמאו אוכלים ומשקים בלא הכשר ובלא טומאה. וה"פ מהו שיטמאו בחיים אוכלים ומשקים בלא הכשר מים על הפרים ובלא טומאה מאחרים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מפני שסופן לטמאות טומאה חמורה. אדם ובגדים המתעסקין בשריפתן ובהוצאתן:
מעתה. שהם עצמן מטמאין מחיים אם כן יטמאו אימוריהן כשנוטלין אותן מהן ואיך יקרבו:
אלא בשפירשו. אימוריהן מהם דהיינו לאחר שחיטה הוא דקמבעיא ליה לרבי אלעזר:
ואפילו תימר וכו'. סתמא דש"ס קאמר לעולם בשלא פירשו ודקשיא ליטמו אימוריהן שאני אימורין כיון שטומאת הפרים באין מחמת אימורין אין אימורין מתטמאין מהן כהא דאמרי' גבי מי חטאת אף על פי שהן מטמאין אחרים אין מתטמאין מאותן שנטמאו מהן:
מפני שסופן לטמא טומאה חמורה כדתנן בפ"ק דטהרות דהאוכל נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה א"כ ה"נ הואיל וסופן לטמא טומאה חמורה ליטמאו בלא הכשר ובלא טומאה ותפשוט בעי' דר"א:
נבלת עוף הטהור אין לו מחיצה. המעכבה מליטמאה משא"כ פרים הנשרפים שאינן מטמאין טומאה חמורה אלא משיצאו חוץ לחומת עזרה והוה ליה מחוסר מעשה בגופן דין הוא דלא יטמאו טומאה קלה עד שיצאו ולא תפשוט בעי' דר"א:
נבלת עוף טהור. נמי יש לה מחיצה דהא אינו מטמא אלא בבית הבליעה של אדם אם כן אף היא מחוסרת מעשה ואפי' הכי מטמא טומאה קלה הואיל וסופה לטמא טומאה חמורה אם כן ה"ה פרים הנשרפין:
ה"ג שמא מטמא בגדים בבית הבליעה. בתמיה וכיון שהנבלת עוף טהור עומדת לכלב ה"ל אכילת אדם מחיצתה ומחוסרת מעשה:
דרומיא. מארץ דרום:
נבלת עוף טהור מחיצתה בכל מקום. יכולה לטמא בגדים ע"י אכילת אדם אבל פרים הנשרפין מקומן גורם הטומאה חוץ לירושלים לר"ש וחוץ לעזרה לרבנן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a1918434180e7e885b864399dcaf3fdede54548910cfa429b2afd9f3d98493d1