אמר רבי יוחנן לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים אלא אמרו מי שזכה בשחרית כו' והא תני כפייס של שחרית כן פייס של בין הערבים הזוכה זוכה לעצמו. פי' סיומא דברייתא הוא והא דמסיק סיומא דברייתא הוא ע"פ מה דגרסינן בבבלי מיתיבי כשם שמפייסין שחרית כך מפייסין בין הערבים ומשני כי תניא ההיא בקטורת קמיירי ע"כ וע"כ מסיק סיומא דברייתא הזוכה זוכה לעצמו דלא נימא דמיירי בקטורת זה אינו דקיימא לן בקטורת דלא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו זכה את במחתה דרשות ביד הכהן הזוכה בקטורת לזכות בעד חבירו המחתה ולא מצינו בעבודה אחרת שיהא יכול הכהן הזוכה לזכות עבור חבירו אלא תלוי הכל בפייס אלא הזוכה זוכה לעצמו ומדקתני הזוכה זוכה לעצמו ש"מ דלא מיירי בקטורת ודו"ק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae9472f87372f84a159d2299b0679dcac4e0217d50443c4d2a2b82a2b732ba2a