התיב רבי חייא בר בא והא כתיב ושחט והזה כו' לא הוכשרה באשה כאיש. פי' וא"כ מדפסול באשה ע"כ דפסולה נמי בזר א"ל הרי הזיי' מימי' הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה א"ל תמן לית כתיב בהן וליידא מילתא כתב איש להכשיר את הזר פי' בתמיה למה לן האי איש להכשיר את הזר דהא ממילא ידעינן מדלא כתב כהן אלא ע"כ איש למעוטי אשה ואיש דווקא ולא אשה היא איש היא אשה בתמיה ברם הכא כתיב כהן היא זר היא אשה א"ת כשירה בזר תיכשר באשה לפיכך לא דמי להזייה דהתם אף דפסולה באשה כשירה בזר מכיון דלא כתיב כהן וע"כ כשר בזר ואשה פסולה מדכתיב איש אבל הכא דכתיב כהן מהכ"ת למעט אשה יותר מזר:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ae9472f87372f84a159d2299b0679dcac4e0217d50443c4d2a2b82a2b732ba2a