רש"י ד"ה דזמן ביעורא. שנה שלישית או ששית כו' ראשונה ושניה חייב כו'. וכ"כ ביבמות (עג). ואינו מדויק דבפ"ה דמע"ש מ"ו תנן דזמן הביעור בעה"פ של רביעית ושל שביעית ע"ש ובתוס' יבמות שם. וכן לשונו בפיה"ת אינו מכוון בזה:
קריאה במקור
רש"ש על סנהדרין · דף 11b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ועל פירות האילן. ואם לא יביאם כו' צריך לטרוח כו'. ובתד"ה או מבואר דזה הוי מדאורייתא:
רש"י ד"ה ובזמן שאביב אחד. אבל כשאביב ראוי ליקצר כו'. פי' דלבד שמאריכין עליהם איסור אכילה מן החדש. אלא דגם לקצור אסור כדכתיב ראשית קצירכם וכדאיתא במנחות:
רש"י ד"ה איבעיא להו. לפיכך כשהיא צריכה לעבר עפה"א כו'. הא דלא פי' על האביב הוא משום דבזה גם לת"ק היו שמחין. אבל נוכל לפרש דהכוונה כאן אם יש סעד מן הגדיים כו' דגם על א' מהשלשה מעברין כדלעיל. אלא דלא נזכר זה בברייתא זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 19f9575b3f959c4dbb257d6cee3e876f65c90d704b0fc0431529dceeb6290b58