גמרא בשדה דבריו קיימין. והא דל"א דשלא להשביע א"ע אמר כן. עי' בנ"י. ולשטת הרשב"ם בב"ב (קמט) ד"ה ת"ש דהיכא דהמעות בעין ואמר של פלוני הם ל"א דשלא להשביע א"ע אמר כן א"ש בפשיטות. אך התוס' שם נראה שחולקין עליו. והנ"י שם נראה דאית ליה דהרשב"ם וכאן נדחק ליישב. ועי' ש"ך סי' פ"א סקל"ה:
קריאה במקור
רש"ש על סנהדרין · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם אילימא לבע"ד התם קיימי. עפירש"י. דהא דקתני ומוציאין אכה"א לחוץ ע"כ חוץ מבע"ד כמש"כ התוי"ט. אבל אי קאי על העדים א"ש דהא כיון שחקרו את הראשון ע"כ הוציאוהו שלא יהא בעת שיחקרו את הב' ומסתמא הוציאו גם אותו אחרי חקירתו:
שם דתניא רנ"א כו' גמרו אה"ד כו'. זהו סיומא דברייתא בדר"נ ועי' ברי"ף ורא"ש ובחנם מחק הרש"ל:
רש"י ד"ה היינו דר"ל. דאמר חזקה אין ב"ד כו'. אולי צ"ל דאמרינן חזקה כו':
רש"י ד"ה כמערים. שלא יטלום בחייו כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה והוא עד. דאילו השביע ע"א ולא העידו כו'. כן הוא קריאתו כאשר נקדתיו ודלא כהגהת רש"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 19f9575b3f959c4dbb257d6cee3e876f65c90d704b0fc0431529dceeb6290b58