במשנה אכל טבל כו' עד שלא נפדו. התוי"ט הכריח דל"ג לה דהא א"ח עד שיאכל בשר וישתה יין. ומשום הא לא איריא די"ל דהכוונה דהיין ששתה היה טבל ושתיה בכלל אכילה ושיגרא דלישני דהקודמים נקיט. ומע"ש של"נ דקתני אף שצריך שיקח במעות כמש"כ רש"י לקמן (ע"ב בד"ה אכל מע"ש) וא"כ ממילא נפדה מ"ל דלקחו דרך מקח ולא נתכוין שיהיו המעות נתפסים בקדושת מעשר (עי' בהרע"ב פ"ד דמע"ש מ"ו) או שלקחו באסימון והקדש מ"ל בנסכים שקדשו בכלי דשוב אין להם פדיון:
קריאה במקור
רש"ש על סנהדרין · דף 70a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמרא ותניא יין תוסס א"ב משום גילוי כו'. כצ"ל:
שם התם משום שמחה כו' הכא כו' ובכ"ש לא מימשך ויין עד מ' יום. נל"פ דכ"ז בניחותא ופשיטות הבעיא. ודברי רמב"ם בזה תמוהים דלא פטר אלא ביום הג' למליחתו וביין מגתו סתם הדברים. (ובזה י"ל דסמיך אמש"כ בפ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ט דיין מגתו הוא דלא שהה מ' יום) דהא אפי' לא איפשטא ה"ל למיפסק דספק נפשות להקל. אח"ז מצאתי להב"ח באו"ח סי' תקנ"ב שהעיר קצת מזה:
שם למי מדינים. כצ"ל:
שם רמ"א אותו אילן שאכל א"ה ממנו כו'. כצ"ל:
רש"י (במשנה) ד"ה ואע"פ. דדילמא ממאכל אחרינא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה כפל. שני תרטימרים. כצ"ל:
רש"י ד"ה שיחי. צער כמו כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה מתוך. קללו בבן רביעי שלו. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 19f9575b3f959c4dbb257d6cee3e876f65c90d704b0fc0431529dceeb6290b58