רש"י (במשנה א') ד"ה שחייבין. כגון כו' ולא המתעסק. הן מהגמרא משמע דלא אתי לאפוקי אלא מין מלאכה שא"ח על זדונו כו' אבל לא למעט באיכות עשייתה כמו מתעסק. ואולי כוונתו רק על הא דהתנה התנא נמי ועל שגגתו חטאת דפי' הגמרא אינו מספיק לזה. ומשכחת לה כרת במזיד במתעסק כגון שנתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר. עי' לעיל (סב ב) בתד"ה להגביה. ומש"כ דבר שיש בו מעשה ל"מ בשבת מלאכה דאין בה מעשה זולת מחמר עי' ר"פ מי שהחשיך:
קריאה במקור
רש"ש על סנהדרין · דף 66a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמרא מאן חכמים ר"מ בר"י הוא כו'. בתור"ע הקשה מדוע ל"א דחכמים דר"מ בשבועות ספ"ד הוא. דסברי דאף מקלל אה"ש א"ח בכינוי כ"ש או"א ע"ש שהאריך. ולכאורה קושייתו תמוה דהתם בשם המתברך כמש"כ התוי"ט שם. אבל דבריו יתכנו לשטת הרמב"ם שבארתי בחדושי בפ"ב מהל' עדים ה"ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 19f9575b3f959c4dbb257d6cee3e876f65c90d704b0fc0431529dceeb6290b58