רי"ף יבמות · דף 46b

היא דתנא דבי ר' ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין:

ירושלמי מצאו בשטר כתוב וחתום מת איש פלוני או נהרג איש פלוני ר' ירמיה אומר משיאין את אשתו ר' בון בר כהנא אמר אין משיאין את אשתו מתניתא מסייעא לדין ולדין מסייעא לר' ירמיה דתניא ע"פ עדים ולא ע"פ כתבם ולא ע"פ תורגמן ולא ע"פ עד אחד ועכשיו הלא משיאין ע"פ עד אחד וע"פ עד מפי עד ודכותה ע"פ כתבם וע"פ תורגמן משיאין מתניתא מסייעא לרבי בון דתניא יפה כח העדים מכח השטר שהעדים שאמרו מת פלוני נהרג פלוני משיאין את אשתו מצאו כתוב בשטר מת פלוני אין משיאין את אשתו ויפה כח השטר מכח העדים שהמלוה את חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדים ועל ידי עדים גובה מנכסים בני חורין:

תנן התם בפרק כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו (דף כה.) המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו מת הרגתיו לא ישא את אשתו הוא ניהו לא ישא את אשתו אבל לאחר תנשא אשתו ולא אמרינן רשע הוא והתורה אמרה (שמות כג) אל תשת רשע עד דקי"ל כרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע

ושמעינן מהא דרשע פסול לעדות אשה וגרסינן בראש השנה בפירקא קמא (ר"ה דף כב.) אמר רב מנשה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ופרק כיצד אשת אחיו נמי אקשינן מינה והאמר רב מנשה גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה גזלן דדברי תורה פסול לעדות אשה ושמעינן מינה דפסול מדברי תורה הוא דפסול לעדות אשה אבל פסול מדרבנן כגון משחק בקוביא וחביריו כשרין לעדות אשה ומסתברא לן דפסול מדברי תורה מסיח לפי תומו משיאין אשה על פיו דלא גרע מכותי.

תנן בגיטין בפרק כל הגט (דף כח:) שלשה דברים א"ר אליעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפוה כרקום ועל ספינה המטורפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים:

מתני' אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא בלבר נמתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שמדינה הזו משובשת בגייסות כך מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי אמר מצינו חבר ליהודה בן בבא מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל (הזקן) או נשותיהן על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי אשה מפי עבד מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה ע"פ עד אחד

אמר רבי עקיבא ולא ע"פ אשה ולא ע"פ קרובים אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והניחוהו בפונדק בחזרתן אמרו לפונדקית איה חבירנו נמה להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו ולא תהא כהנת כפונדקית אמר להם לכשתהא פונדקית [נאמנת ^*מכאן עד סוף המשנה בס"י וכן ברא"ש ליתאפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו]:

גמ' והלכתא משיאין את האשה עד מפי עד [מפי אשה] מפי עבד מפי שפחה מפי קרובים:

אמרו לו מעשה בבני לוי כו': (דף קכב:) מאי גריעותא דפונדקי' אמר רב כהנא פונדקית כותית היתה ומסיחה לפי פי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו והא איה חבירנו קאמרי לה כיון דחזיתינהו בכתה אמרו לה איה חבירנו נמה להן מת וקברתיו שמעינן מהא דהיכא דמתחיל הכותי ומסיח לפי תומו ואף על גב דהדרינא ומגלינא למילתא