מהר"ם
וכן כתוב במרדכי ע"ש תשובת מהר"ם אלא שצריך עיון שם כי לכאורה דברי הספר שם סותרין זה את זה גם בתשובת אשר"י כלל כ"ד סי' ב' ובח"מ סי' רמ"ז משמע דלית ליה הך סברא דמהר"ם דאפי' אמר בפירוש לשון מתנה למי שראוי ליורשו ירושה היא וע"ש ובחבור האשר"י לקמן גבי נכסיי למאן שכתב ז"ל דכיון דא"ל נכסיי לך דהוי לשון מתנה אלא משום דראוי ליורשו מפרשינן ליה בלשון ירושה היינו דוקא ליפות כחו כו' עד אבל במה שראוי לירש אע"פ שנתן לו בלשון מתנה הוי דינו כשאר יורשין ע"כ ושמא רוצה לחלק בין מתנה בפירוש נכסי לך דהוי נמי לשון מתנה אלא שיכול לסבול גם לשון ירושה כמו שמחלק חבור המרדכי בסוף וכן מוכיח במגיד משנה פי"ב מהל' זכייה ומתנה למיי' שכתב כי הגאונים ז"ל פירשו שאע"פ שנתן למי שראוי לירשו בלשון מתנה בפירוש הוי דינו כירושה ואין לה הפסק וזה דעת המיי' ומהר"ם ז"ל ויש מן האחרונים חולקים כשאמר לשון מתנה בפירוש שיש לה הפסק עכ"ל:
וכן כתוב במרדכי ע"ש תשובת מהר"ם אלא שצריך עיון שם כי לכאורה דברי הספר שם סותרין זה את זה גם בתשובת אשר"י כלל כ"ד סי' ב' ובח"מ סי' רמ"ז משמע דלית ליה הך סברא דמהר"ם דאפי' אמר בפירוש לשון מתנה למי שראוי ליורשו ירושה היא וע"ש ובחבור האשר"י לקמן גבי נכסיי למאן שכתב ז"ל דכיון דא"ל נכסיי לך דהוי לשון מתנה אלא משום דראוי ליורשו מפרשינן ליה בלשון ירושה היינו דוקא ליפות כחו כו' עד אבל במה שראוי לירש אע"פ שנתן לו בלשון מתנה הוי דינו כשאר יורשין ע"כ ושמא רוצה לחלק בין מתנה בפירוש נכסי לך דהוי נמי לשון מתנה אלא שיכול לסבול גם לשון ירושה כמו שמחלק חבור המרדכי בסוף וכן מוכיח במגיד משנה פי"ב מהל' זכייה ומתנה למיי' שכתב כי הגאונים ז"ל פירשו שאע"פ שנתן למי שראוי לירשו בלשון מתנה בפירוש הוי דינו כירושה ואין לה הפסק וזה דעת המיי' ומהר"ם ז"ל ויש מן האחרונים חולקים כשאמר לשון מתנה בפירוש שיש לה הפסק עכ"ל: