מהר"ם
דכיון שאין ב"ד יכולין להצילו אלא מחמת שהוא צאית דינא ואי בעי לא צאית אנוס הוא ולשון זה נ"ל ע"כ לשון הרמב"ן ז"ל וכתב ב"י בטור ח"מ סי' ר"ה שלפי פי' זה משמע שאם ב"ד של ישראל יש לו הרמנא דמלכא לכוף הבעלי דינין שידונו לפניו לא כתבי' מודעא דה"ל כמו היכא דאיכא בי דואר וכיון דלא אזיל אחולי מחיל ולא ראיתי כן בדברי שום א' מהפוסקים ולכן נ"ל שאע"פ שהפוסקים סוברים כדברי הפירוש השני שהזכיר הרמב"ן ז"ל לומר דהאי פלוגתא בזביני היא מיהו לענין טעמא דאביי ורבא ס"ל לפוסקים שלא כדברי הפי' ההוא אלא היינו טעמייהו דאביי ורבא כדפי' הרשב"ם משום דפעמים שאין ב"ד מזומן מיד והשתא בכל גוונא כתבינן מודעא:
דכיון שאין ב"ד יכולין להצילו אלא מחמת שהוא צאית דינא ואי בעי לא צאית אנוס הוא ולשון זה נ"ל ע"כ לשון הרמב"ן ז"ל וכתב ב"י בטור ח"מ סי' ר"ה שלפי פי' זה משמע שאם ב"ד של ישראל יש לו הרמנא דמלכא לכוף הבעלי דינין שידונו לפניו לא כתבי' מודעא דה"ל כמו היכא דאיכא בי דואר וכיון דלא אזיל אחולי מחיל ולא ראיתי כן בדברי שום א' מהפוסקים ולכן נ"ל שאע"פ שהפוסקים סוברים כדברי הפירוש השני שהזכיר הרמב"ן ז"ל לומר דהאי פלוגתא בזביני היא מיהו לענין טעמא דאביי ורבא ס"ל לפוסקים שלא כדברי הפי' ההוא אלא היינו טעמייהו דאביי ורבא כדפי' הרשב"ם משום דפעמים שאין ב"ד מזומן מיד והשתא בכל גוונא כתבינן מודעא: