חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 12

רבי זעירא בעי אילין ג' קרויות מה את עביד לון כג' שאכלו כאחת כו'. פי' הא דתנינן בפ' הקורא עומד דהפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה יש לפרש ב' פירושים או דהפותח והחותם כל אחד מברך לפניה ולאחריה או דהפותח מברך לפני' והחותם לאחריה ומפרש במסכת מגילה דף כ"א ע"ב תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה ואבל בירושלמי אינו מביא האי ברייתא ע"כ מספקא ליה לר"ז אם דמי לברכת הזימון והראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה וממילא אמצעי אינו מברך כלל או דמי לאוכל כל אחד בפני עצמו ומברך כל אחד ואחד ע"ז קאמר רשב"א דפשיטא דדמי לברכת הזימון דהא כל עיקר הא דילפינן ברכת התורה מברכת הזימון הוא רק לרבים ר"ל דכל עיקר דמחויב לברך בה"ת מדאורייתא לפניה ילפינן מכי שם ה' אקרא דקאמר משה לישראל דכשאני פותח בדברי שירה אני אברך תחילה ואתם ענו אמן אחרי כדפרש"י ז"ל במסכת ברכות דף כ"א ע"א עיי"ש והוא דוקא ברבים ואפילו מה דילפינן מן ברכת המזון הוא ג"כ ברבים וא"כ לא ידעינן רק דאחד מברך עבור כולן וכולן עונין אמן א"כ פשיטא דאמצעי לא יברד כלל ופריך הגמרא א"כ דהאמצעי לא יברך דלא הוי שום חיוב מה"ת לברך בתורה רק ברבים ואפילו הא דילפינן מבהמ"ז הוא רק ברבים א"כ אפילו בינו לבין עצמו לא יברך לא מיבעיא האמצעי דעונה אמן לא יברך אלא אפילו בינו לבין עצמו לא יברך כלל וע"ז משני דהוא מדרבנן דמברך בינו לבין עצמו מדרבנן כמו שאר כל המצות דברכתן הוא מדרבנן אבל מה"ת אינו מחויב לברך רק ברבים דכל עיקר דילפינן מכי שם ה' אקרא הוא ברבים ואפי' הא דילפינן מבהמ"ז בברכה לאחריו מה"ת הוא רק ברבים: