תד"ה אלא. וא"ת ומגרושה לכ"ה כו' הא לא בעיא אלא מיאון כו'. אם כוונתם דהיכי מ"ל גבה גט כיון דא"צ תימה דהא מ"ל בפשיטות דאינה חפצה למאן והוא רוצה להפטר ממנה לכן מגרשה בגט. ואם ר"ל הואיל דא"צ לגט דסגי במיאון ולכן אפי' נתן לה גט לא יפסלנה מן הכהונה. א"כ גם מאלמנה לכ"ג תיקשי להו ועוד הרי משנה מפורשת ביבמות (קח) הממאנת כו' ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט כו' ופסלה מן הכהונה:
קריאה במקור
רש"ש על קידושין · דף 45a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה צריכה. וא"ת א"כ אמאי נקט לא נתרצה כלל. מש"כ המהרש"א דגם בשנתרצה לראשון ולא לשני ל"צ מיאון. נראה דאין זה אלא לרבי לעיל דמאמר קונה בע"כ אבל לרבנן וודאי שייך בזה מיאון. ואף לרבי צריך מיהא להודיעו כמש"כ התוס' שם:
בא"ד וא"ת כו' כיון דצריכה חליצה כו'. לע"ד י"ל משום דהחליצה אינה אלא כשתגדיל וחיישינן שמא יקדש מיד אחותה ויאמרו אינו קדושין כיון שעדיין לא חלצה וליכא הכירא:
תד"ה הכל. עי' רש"א מה שהביא להקשות בשם ל"א. ול"נ דס"ל לרב דע"כ ל"ח אלא לאיסור כרת דא"א אבל ללאו דיבמה לשוק ל"ח עמש"כ לקמן (ס) בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddda00d6bdd1f6f2432a900922f7b757518fece5c6c2ed1632977f390bef655c